ממש לאחרונה פנה אליי מרכז וסיפר כי ניתנה הלוואה לספק עמו הוא עובד. על מנת להבטיח את תשלום ההלוואה נרשם לטובת המושב משכון על רכב יוקרתי. איתרע מזלו של הספק והוא פשט את הרגל.
למרכז המשק היה ברור כי מימוש הבטוחה, היינו הסכומים שיגיעו ממכירת רכב היוקרה, לא יספיקו לפירעון החוב במלואו והוא ביקש כי תוגש תביעת חוב על מלוא סך החוב. כשאמרתי לו שהוא מסכן את האפשרות לממש את רכב היוקרה אם יגיש תביעות חוב על מלוא סך החוב הוא התפלא מאוד. סיפרתי לו על פסק דין שיצא ממש לאחרונה בנושא ומפאת חשיבות הדברים מצאתי לנכון לסקור בפניכם את האפשרויות העומדות בפני נושה מובטח לגבות את החובות מפושט רגל.
המצב המשפטי:
נושה מובטח הוא נושה שיש בידו שעבוד או עיכבון על נכסי חייב כערובה לתשלום החוב המגיע לו. בהתאם לפסיקה, לנושה מובטח, הרוצה לגבות את חובו מחייב שנכנס להליכי פשיטת רגל, נתונות ארבע אפשרויות:
(א) לסמוך על ערובתו ולא להשתתף בתביעת החוב;
(ב) לממש את הערובה ולתבוע בתביעת החוב את ההפרש בין מה שהשיג במימוש הערובה לבין סכום החוב המגיע לו;
(ג) לשום את שווי הערובה ולתבוע את ההפרש בתביעת החוב, אחרי ניכוי סכום השומה;
(ד) לוותר על הערובה, ולתבוע את מלוא חובו בתביעת החוב.
סיפור המעשה:
לחייבת, המתגוררת בתל אביב, נוצר חוב ארנונה ומים. בתגובה רשמה עיריית תל אביב הערת אזהרה על דירת מגוריה. בהמשך, הגישה העירייה, במסגרת הליכי פשיטת רגל של החייבת, תביעות חוב בסך של כ– 15,000 ₪ בדין רגיל, מבלי לציין דבר בנוגע לקיומה של הבטוחה, וקיבלה דיבידנד בסך של כ– 3,000 ₪.
בחודש 06/2022, במסגרת פשרה בין החייבת לנושיה, ניתן צו הפטר חובות בעניינה. בהמשך לכך, פנתה החייבת לעירייה וביקשה את הסרת הערת האזהרה שנרשמה על הדירה. העירייה סירבה והתנתה את הסכמתה בתשלום יתרת החוב במלואו. בעקבות כך פנתה החייבת לבית המשפט בבקשה להסרת הערת האזהרה.
במסגרת בקשתה טענה החייבת, כי לאחר שהעירייה הגישה תביעת חוב ואף קיבלה דיבידנד, אין עוד מקום להעדיף את העירייה על פני שאר הנושים.
העירייה טענה מנגד, כי לצורך "ויתור" על נשייה מובטחת, על נושה לציין במפורש בתביעת החוב כי הוא מוותר על מעמדו. מאחר שבמקרה הנדון, כך על פי העירייה, היא לא ציינה את הדבר מפורשות בתביעת החוב, הרי שלא ויתרה על מעמדה כנושה מובטחת והיא רשאית להמשיך בהליכי הגבייה. עוד טענה העירייה, כי העובדה שמאז 2002 רשומה על הנכס הערה, מקימה חזקה שכל הצדדים היו מודעים למעמדה הנשייתי.
הנאמן תמך בבקשת החייבת. לטענתו, העירייה ויתרה על נשייתה המובטחת כאשר ציינה בתביעת החוב כי מדובר בחוב בדין רגיל. כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדת הנאמן וציין, כי העירייה הגישה את תביעת החוב מבלי לטעון כי יש בידה בטוחה. מכאן, על פי כונס הנכסים הרשמי, העירייה בחרה למעשה בחלופה הרביעית – ויתור על הבטוחה, תוך הגשת תביעת חוב על מלוא סכום החוב.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט המחוזי קבע, כי לא ניתן לאחוז בחבל משני קצותיו - מצד אחד להגיש לנאמן תביעת חוב, כפי שעשתה העירייה, כאילו המדובר בחוב "רגיל" ומצד שני, לאחר קבלת דיבידנד כנושה רגיל, לטעון כי היא נושה בעל בטוחה. בית המשפט הוסיף, כי העירייה גם לא פנתה לנאמן בבקשה לבטל את תביעות החוב שהגישה או לציין כי נפלה טעות, והיא ממשיכה גם כיום לאחוז בכספים שהתקבלו אצלה כדיבידנד. כן הוסיף בית המשפט, כי על אף שכל המידע היה פרוש בפניה, בחרה העירייה שלא להביע עמדתה או להתייחס לבטוחה כאשר הובאה הפשרה למימוש הזכויות בנכס לאישור בית המשפט.
בית המשפט אף דחה את טענת העירייה כי לאורך כל התקופה מאז נרשמה הבטוחה, הרישום בלשכת רישום המקרקעין נותר על כנו. נקבע, כי משבחרה העירייה באפשרות הרביעית של הגשת תביעת חוב על מלוא החוב, הרי שאין עוד משמעות לרישום.
לאור כל האמור, בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת החייבת והורה על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת העירייה על הנכס. כמו כן, חייב את העירייה בתשלום הוצאות בסך של 3,000 ₪.
סיכומו של דבר:
אכן הסטטוס של נושה מובטח מעניק בפני הנושה אפשרויות שלא קיימות לנושה רגיל. עם זאת, קיימת חשיבות רבה לאופן הפעולה במקרה של פשיטת רגל על מנת שהנושה המובטח יוכל לגבות את חובו באופן המירבי. במידה ואתם עומדים בפני מקרה דומה, אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר ולהתייעץ באשר לאופן הפעולה הנכון ביותר בנוגע למקרה הספציפי.
פש"ר (מחוזי ת"א) 26817-12-17 פלונית נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'. ניתנה ביום 20.8.23.
- המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
- הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים להליך.