האם עדיף לי להתקשר עם נותן שירותים בהסכם למתן שירות קבלני והתמורה תשולם בחשבונית? התשובה אינה חד משמעית. דעו, כי קיימת חשיפה לכך שיטען בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק ועל כן בנוסף לתמורה הקבלנית מגיעות לו זכויות נלוות, כעובד לכל דבר ועניין.
על מנת למנוע חשיפה משפטית חשוב מאוד להביא לידי ביטוי בהסכם ההתקשרות הקבלני את "מבחני הפסיקה". כמו כן, קיימת חשיבות גדולה לקיום מבחנים אלה במסגרת ההתקשרות בפועל בין הצדדים. לאור חשיבות הנושא, מצאתי לנכון לסקור בפניכם את פסקי דינם של בית הדין האזורי והארצי לעבודה, אשר הגיעו באותו המקרה להכרעות הפוכות בשאלת קיומם של יחסי עובד מעסיק לעומת יחסי קבלן מזמין.
סיפור המעשה
חייל משוחרר התקשר עם חברת הייטק בשני הסכמי קבלן-מזמין. הראשון, לשם פיתוח אפליקציה, והשני, לשם פיתוח ממשק לתשלום בבתי עסק. לאחר שקיבל תשלום חלקי עבור הפרויקטים, הגיש תביעה במסגרתה טען ליחסי עובד מעסיק ותבע הפרש שכר עבודה בתוספת פיצוי לא ממוני.
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה וקבע, כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק לאחר שיישם את מבחני הפסיקה השונים:
מבחן ההשתלבות – הפן החיובי: מבחן זה בודק האם מבצע העבודה השתלב בעיסוקו המרכזי של המעסיק והאם הוא מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל. שאלות אלה נבחנות לפי מספר מאפיינים: מידת הפיקוח של המעסיק על שעות העבודה, רציפות הקשר בין הצדדים, כוחו של המעסיק להטיל על מבצע העבודה משימות משתנות, שליטת המעסיק על אופן ביצוע המלאכה, הסתייעות מבצע העבודה בעובדים אחרים לצורך ביצוע עבודתו, מקום ביצוע המלאכה ועוד.
נקבע שעבודתו של נותן השירותים הייתה בליבת העשייה בחברה. הוא השתלב בחברה (לרבות ייצוג החברה בראיונות בתקשורת), היה שותף בקבוצת הווטסאפ של עובדי החברה, השתתף בישיבות סטטוס של החברה וחפף עובד של החברה עם סיום ההתקשרות. כמו כן, היה נתון לפיקוח החברה בעבודתו וקיבל הוראות ממנהלת המוצר. גם תקופת ההעסקה הקצרה (כ – 5 חודשים) העידה, על פי בית הדין האזורי, על קיומם של יחסי עובד-מעסיק. עם זאת, הוא היה יכול לבחור אם לעבוד מביתו או ממשרדי החברה ולא נדרש לדווח על שעות עבודתו. אי לכך, קבע בית הדין האזורי שהפן החיובי של מבחן ההשתלבות התקיים באופן חלקי.
מבחן ההשתלבות – הפן השלילי: מבחן זה בודק האם ההשתלבות במפעל נעשתה באמצעות עסקו הפרטי של מבצע העבודה. שאלה זו נבחנת אף היא לאור מספר מאפיינים: נשיאה בסיכונים, הנאה מייעול, בעלות על ציוד או גורמי ייצור, נשיאה בהוצאות ועוד. במקרה הנדון נקבע שנותן השירותים אמנם פתח ברשויות המס תיק עוסק פטור, אולם בפועל לא הוכח שסיפק שירותים או השתכר מכל מקור אחר. כמו כן נקבע, כי הוא לא נטל סיכון כלכלי וכי לא היה לו אמצעי להגדיל את רווחיו. בהתאם לכך, קבע בית הדין האזורי לעבודה שגם הפן השלילי של מבחן ההשתלבות התקיים באופן חלקי.
מבחני משנה נוספים: נקבע שנותן השירותים לא עשה שימוש בעובדים אחרים תחתיו ושסיפק את השירותים לחברה באופן אישי. לצורך קביעתו, נתן בית הדין האזורי משקל לשימוש שעשה נותן השירותים במשרדי החברה לצורך ביצוע עבודתו ואף לאמירתו של מנכ"ל החברה בהודעת ווטסאפ במסגרתה כתב על נותן השירותים: "אני שכיר כמוהו".
על בסיס האמור בית הדין האזורי לעבודה קבע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק וכי החברה תשלם לנותן השירותים הפרש שכר עבודה בסך של 16,000 ש"ח ופיצוי בסך של 5,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני. כמו כן, חויבה החברה בסך של 6,000 ש"ח כהוצאות.
בית הדין הארצי לעבודה הפך את ההחלטה
בעקבות קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה, הגישה החברה ערעור. בית הדין הארצי לעבודה, אשר בחן את המקרה, קבע, כי לנוכח נסיבות המקרה בכללותן, מכיוון שמדובר בהתקשרות קצרת מועד לביצוע שני פרויקטים נפרדים, בעלי אופי פרויקטלי מובהק, ואשר בגינם ניתנה תמורה גבוהה, לא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים.
למסקנה זו הגיע בית הדין הארצי לאחר שגם בחן את מבחני הפסיקה:
מבחן ההשתלבות – הפן החיובי: נקבע, כי דווקא תקופת ההעסקה הקצרה מעידה שמדובר בהתקשרות לשני פרויקטים נפרדים, אשר הוסכמה מראש בין הצדדים והסתיימה בשל סיום הפרויקטים. בית הדין הארצי הוסיף, כי יש לתת משקל לעובדה שנותן השירותים לא נדרש לדווח על שעות עבודתו ולמעשה יכל לבצע את עבודתו בכל שעה ומכל מקום. עוד נקבע, כי לא די בכך שמנהלת המוצר נתנה לנותן השירותים הוראות הנוגעות לעבודתו בכדי לקבוע שמדובר בפיקוח על עבודתו, שכן גם ביחסים קבלניים לא מן הנמנע שמזמין השירות יבדוק שאכן העבודה נעשית בזמן ובצורה מספקת.
מבחן ההשתלבות – הפן השלילי: הודגש, כי לנותן השירותים היתה היכולת להשפיע על הרווח שלו במובן זה שככל והיה מסיים את עבודתו מהר יותר, הרווח שהיה מקבל לעומת כמות הזמן שהושקעה בעבודה היה גבוה יותר. כמו כן, הצעות המחיר שצירף הינן מסמכים אותם ניסח הוא עצמו. בית הדין הארצי הוסיף, כי העובדה שנותן השירותים בחר שלא לעבוד בעבודות נוספות בזמן מתן השירותים לחברה, אינה מוכיחה יחסי עובד-מעסיק.
מבחני משנה נוספים: ראשית, הודגש כי קיים קושי בייחוס אמירה סתמית, חד פעמית, בהודעת הווטסאפ של מנכ"ל החברה, כאמירה משמעותית. שנית, נקבע, כי על אף שנותן השירותים ביצע את עבודתו הן ממשרדי החברה והן מחוצה להם, אין בכך כדי להקים יחסי עובד-מעסיק בעידן שבו מקומות עבודה נוקטים בשיטת עבודה היברידית, וכן לאור העובדה שהציוד העיקרי בו השתמש נותן השירותים בעבודתו היה מחשבו האישי. לבסוף, צוין, כי לא ניתן להתעלם מצורת התשלום שנקבעה בין הצדדים: תשלום של תמורה בעבור כל אחד משני הפרויקטים בכללותו, אשר חולק למועדים שונים בהתאם לאבני דרך של ההתקדמות. בית הדין הארצי אף התייחס להקשר התעשייתי של ענף ההייטק ולעובדה, כי אין מדובר בעובד מוחלש.
לאור כל האמור נקבע, כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים ומשכך לבית הדין האזורי לעבודה לא היתה כלל סמכות לדון בתביעה. בהמשך לכך, הערעור התקבל, פסק דינו של בית הדין האזורי בוטל ונותן השירותים חויב לשאת בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.
סיכומו של דבר
כפי שראינו, התשובה לשאלה האם התקיימו בעת התקשרות קבלנית יחסי עובד-מעסיק תבחן לאור מבחני הפסיקה. ההסכמה בין הצדדים על מתכונת ההתקשרות ביניהם אין בה די והיא עשויה שלא להיות מחייבת ולגרום לכך שנותן השירותים העצמאי, יוכר בדיעבד, כשכיר ויוענקו לו זכויות בהתאם. משכך, לעריכת הסכם התקשרות מול נותן שירותים הכולל את "מבחני הפסיקה" חשיבות ראשונה במעלה על מנת למנוע חשיפה לתביעות, אל תקלו בכך ראש.
ע"ע (עבודה ארצי) 57973-09-22 ב.ד. נ' י.א. ניתן ביום 13.8.23.
- המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
- הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים להליך.