בעקבות החלטת ממשלת ישראל להגדיל את היצע הדיור על מנת להוזיל את מחירי הדיור נדרשו אגודת ישובים חקלאים (מושבים וקיבוצים) להפסיק חכירת קרקעות ולהשיבם לרשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") על מנת לפתח ולהקים שכונות מגורים ותעסוקה.
בעקבות ההחלטה ליישם את המדיניות הנ"ל התקבלה במועצת מקרקעי ישראל סדרת החלטות שהראשונה שבהן החלטה 1222 ולאחריה 1259, 1285, 1426 אשר תוקנה ועודכנה לאחרונה בהחלטה 1470 "הפסקת חכירה בקרקע חקלאית שיעודה שונה למטרת מגורים או תעסוקה" (להלן: "ההחלטה"), לפיה תפקיע המדינה קרקעות ממשבצת נחלות של מושבים וקיבוצים בתמורה לפיצוי כספי ולזכויות נוספות.
בהתאם להחלטה, ומכוח שינוי הייעוד הופקעו קרקעות במושבים ובקיבוצים אשר דווחו לשלטונות מיסוי מקרקעין לצורך עריכת שומה במס שבח.
באופן מפתיע, רשות המיסים ראתה את הפסקת חכירת הקרקע כעסקה שאינה חייבת במס שבח אלא ברווח הון ואמורה להיכלל בדיווח לפקיד השומה כרווח הון ובמסגרת דוחות המס של הנישום.
כך, בהתאם לגישה זו, ביטל מנהל מיסוי מקרקעין שומות מס שבח שהוצאו בגין פיצויים שהתקבלו בידי אגודות בהתאם להחלטות המועצה כאמור, והפנה את האגודות לדיווח על מס רווח הון.
לאחר פניה של משרדנו להנהלת רשות המיסים אליה צורפת חוו"ד משפטית ולאחר דיונים רבים עם רשות המיסים, החליטה הרשות לבחון את הסוגיה בשנית.
לאחר שבחנה את הנושא בשנית, הוחלט ע"י רשות המיסים כי יש לראות בהפסקת החכירה ובהשבת הקרקע לרמ"י כמכירה של זכויות במקרקעין החייבת בדיווח לשלטונות מיסוי מקרקעין.
לאור האמור, קבלת פיצויים המשולמים בעקבות הפסקת חכירה והשבת קרקע ממשבצת מושב וקיבוץ לרמ"י חייבת בדיווח למס שבח.
יודגש, כי על פי עמדת רשות המיסים, בניגוד לעמדתנו, אין מדובר בהפקעה המקנה הפחתת מס של 50% בהתאם לסעיף 48 ג לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963.
