תנועת האיחוד החקלאי ותנועת המושבים (להלן: ״התנועות״) הגישו את עמדתן כ׳ידידות בית המשפט׳ לעתירה כנגד מועצת מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל (להלן: ״רמ״י״) בנוגע לקביעת המועד הקובע לתשלום דמי רכישה.

לטענת התנועות לגישת רמ״י שמחשבת את המועד הקובע לתשלום דמי הרכישה (בעבר ׳דמי הסכמה׳) למועד עריכת השמאות ע״י שמאי מטעם רמ״י  אין כל בסיס וכי שיטה זו גורמת לכך שהמועד הקובע לתשלום מאוחר בין שנתיים לשלוש בממוצע ממועד בו נחתמה עסקת המכר, כאשר הזכויות בנחלה כבר עברו לידי הרוכש.

שיטה זו יוצרת עיוות חמור שיש בו משום פגיעה קשה במוכר, שכן התשלום הוא נדרש לשלם אינו משקף באופן ריאלי את שווי זכויותיו כפי שהיו בעת שמכר את הנחלה ועולה בשיעור ניכר על דמי הרכישה לו התחשיב היה נערך למועד העסקה.

לנוכח עמדה זו סבורות התנועות כי העתירה מוצדקת וכי ראוי להורות על ביטול את ההחלטה של רמ״י ולהורות שהמועד הקובע הינו מועד חתימת עסקת המכר.

העמדה הוצגה בבג״ץ 2834/23 קריין זאב ואח׳ נ׳ מועצת מקרקעי ישראל ואח׳.

עתירה מינהלית שהגישו בני זוג כנגד ועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה על ישובים בנגב ובגליל (להלן:"ועדת ההשגות") וכנגד מושב רמות.

העתירה הוגשה נגד החלטתה של ועדת ההשגות מיום 26.7.2023, במסגרתה נדחתה ההשגה שהגישו בני הזוג על החלטת ועדת הקבלה במועצה האזורית גולן שלא להמליץ על מועמדותם של בני הזוג למושב רמות, עקב אי התאמה לחיי חברה בקהילה.

עת"מ(נוף הגליל) 13328-08-23 סבח ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 21/3/24

ערעור המופנה כנגד החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות, אשר בהחלטתה דחתה בקשתו של רפי חודרה (להלן: "המערער") למינוי חוקר בעניין תיקון פנקס החברים בקיבוץ גינוסר (להלן: "הקיבוץ"), לאחר שהודיע לו על סיום חברותו.

עמ"נ (מנהלי)(ירושלים) 5114-11-23 חודרה נ' קיבוץ גינוסר , פס״ד מיום 11/12/23

בעבר, נתן וועד האגודה הסכמתו להשכרת המקרקעין לחברות הסלולר, אולם לאחר זמן חזר בו. בית המשפט הורה על סילוק האנטנות וקבע, כי הרשאה שניתנה ע"י האגודה להשכיר את הנכס "היא בגדר היתר של רצון טוב, שהאגודה יכולה לחזור בה ממנו ולבטלו בכל רגע." כן קבע בית המשפט, כי קרקעות המדינה ניתנו לאגודות החקלאיות לצרכי חקלאות, ולא לשם שירות של אינטרסים כלכליים שאין עניינם בחקלאות.

בית משפט השלום הורה לאחרונה לחברות הסלולר "סלקום" ו- "פלאפון" לסלק את האנטנות שהקימו במושב בית גמליאל על קרקע שיועדה לחקלאות. נקבע, כי אכן כעשרים שנה קודם לכן, וועד האגודה נתן את הסכמתו להקמת האנטנות, אולם על פי בית המשפט, אין הדבר מונע מוועד חדש לבטל את ההסכם, במידה ואינו תואם את גישתו.

ת"א (שלום)(רחובות) 57151-07-17 בית גמליאל מושב עובדים של הפועל המזרחי להתישבות שיתופית בע"מ נ' ינטה יוסף (המנוחה) ואח'. פס״ד מיום 25/01/24

תיקון חדש לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975 מאפשר רשמית קיום הצבעות דיגיטליות באגודה שיתופית. התיקון קובע עקרונות מנחים לעניין קיום ההצבעות, אולם מאפשר לחברי האגודה השיתופית את החופש לעצב לעצמם את ההסדר הטכנולוגי הספציפי המתאים להם.

כפר חב"ד קידמה את בנייתן של 64 יחידות מגורים חדשות בשטחה במה שמכונה "פרויקט ההרחבה הצפונית". בתאריך 18.10.2011 היא נקשרה עם יזמים (להלן: "התובעים") בהסכם שאותו כינו "הסכם הייסוד". כחלק מההסכם, התובעים נטלו על עצמם לקדם את המיזם, אך קשר זה עלה על שרטון, ובתאריך 11.11.2016 הגיעו להסכם לסיום היחסים, אשר כונה "הסכם היפרדות". לצד סיום היחסים, בהסכם נקבע פיצוי כספי מטעם הנתבעת, המקיף גם את הוצאות התובעים, בסך כולל של 1,624,000 ₪ מתוכו כפר חב"ד 500,000 ₪ בלבד.

ת"א(שלום)(ת״א) 3978-08-18 הדר מ.א.י.א יזמות בע"מ ואח' נ' כפר חב"ד מושב עובדים של חסידי ליובאוויטש להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ , פס״ד מיום 04/12/23

חבר אגודת פעמי תש"ז (להלן: "המערער") הגיש ביום 13.12.2022 תביעה לחייב את האגודה החקלאית והקהילתית (להלן: "המשיבים") להקצות לו מגרש נוסף במסגרת ההרחבה החדשה המבוצעת באגודה, בטענה כי בהרחבה הקודמת נגזל ממנו מגרש, וכי הוא הופלה שלא כדין לעומת בעלי משקים אחרים.

תמ"ש(משפחה)(אשדוד) 31712-07-20 ש'. נגד ש', פס״ד מיום 23/08/23

התנהלות של חקלאים שנעזרים בקבוצות עבודה המסופקות ע"י קבלני ביצוע הינה תופעה נפוצה בעיקר בענפים בהם נדרש ריכוז מספר גדול של עובדים לתקופה קצרה (קטיף וכד'). תאגיד גדול הנצרך לקבוצות עובדים גדולות המסופקות לו על ידי קבלנים לביצוע עבודות קטיף בפרדסים דרש מקבלנים אלו שיפקידו אצלו ערבויות בנקאיות בסכומים שונים. התואנה לדרישה זו היתה שבעבר נתבע התאגיד על ידי עובדי קבלן שביצעו אצלו עבודות. הדרישה / העניין הובא לפניי והוא העילה למאמר זה.

^[2] ע"ע 30148-02-21 – שופרסל בע"מ נ' merach zeresanai ופ.א. סאבי ובניו (2007) בע"מ

^[3] ד"מ 14793-05-18 – merach zresanai נ' שופרסל בע"מ ופ.א. סאבי ובניו (2007) בע"מ

אופן רישום שעות העבודה, הרגילות והנוספות, הינו עניין הטומן בחובו פוטנציאל לתביעות משפטיות והוא מושא לדיונים בבתי הדין לעבודה שכן לצורת רישומם בתלוש השכר של שעות העבודה השלכות על זכויותיו הסוציאליות של עובד.

כללית, אם נקבע לעובד שכר הכולל שעות נוספות כי אז  רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל וממנו נגזרות זכויות בין היתר להפרשות לפנסיה ולתשלום פיצויי פיטורים^[1].

בבית הדין הארצי לעבודה נדון ערעור שעסק בסוגיה שכזו.

^[2] סע"ש 15728-06-19 רפאל שם טוב נ' היפופוטם בע"מ

^[3] ע"ע 56265-09-22 היפופוטם בע"מ נ' רפאל שם טוב