מידע בנושא הסדרה
במסגרת תהליך השינוי בהוראות "משטר הנחלות" נדרשים תיקונים בהוראות המוסדרות בפרק משנה 8.3 סימן ז' (להלן: "ההחלטה") לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "קובץ ההחלטות"), כפי שיובהר בהרחבה להלן.
ההחלטה מקנה לבעלי הנחלות אפשרות ליישם את הוראותיה במסגרת מספר מסלולים:
דמי חכירה (3.75% + מע"מ), דמי רכישה (33% + מע"מ), דמי רכישה עבור עסקאות שבוצעו אחרי 1.1.93 (20% + מע"מ), עסקאות שבוצעו עד 1.1.93 (הנחה עד 20% משווי חלקת המגורים), פיצול מגרשים מחלקת המגורים, רכישה של זכויות בחלקת המגורים מעבר ל- 2.5 דונם, "התחשבנות מחדש".
היישום של ההחלטה החל ביום 10.4.18 והחל ממועד זה ועד היום בוצעו עסקאות רבות במסלולים השונים שהסתיימו ונרשמו בלשכת רישום המקרקעין.
בתהליך העבודה ליישום ההחלטה מצאנו כי קיימים פערים בין תנאי החכירה שמקבלים ביטוי בהסכם החכירה וההטבות שניתנות המפורטות בנספח להסכם החכירה לפי המסלול הנבחר, לבין היישום בפרקטיקה של ההחלטה בחיי היומיום של בעלי הנחלות.
המסקנה אליה הגעתי לאחר יישום של ההחלטה במספר רב של מקרים, כי אין מנוס מלקבוע שלאור העובדה שרמ"י החלה ביישום ההחלטה ולאור הוראותיה, כי ההוראות שנקבעו בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל משנת 1965 היודעות בכינוין "משטר הנחלות", בוטלו "הלכה למעשה" בהוראות ההחלטה ויש להורות על תיקון הוראות ההחלטה בהתאם.
בתהליך העבודה ליישום ההחלטה המוסדרת בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה") בוחנים ברמ"י כי בעלי הנחלה עומדים בארבעה תנאי סף:
- רישום חלקה א' של הנחלה בשלמות בלשכת רישום המקרקעין - ניתן לבצע את התהליך גם במקרה בו המושב נמצא בתהליך רישום תצ"ר או הוכחה של ביצוע תהליך רישום תצ"ר פרטני.
- תשלום חובות עבר - יש לשלם לרמ"י חובות עבר בגין דמי חכירה שנתיים, דמי היתר, דמי שימוש וכו'.
- הסדרת חריגות בניה ושימוש חורגים בנחלה.
- לא הוגשה תביעה לזכויות היסטוריות.
הנהלת רשות מקרקעי ישראל פרסמה בימים אלה נוהל (B90/07) שכותרתו "הסדרת הפרות במגזר החקלאי".
מטרת העל של הנוהל היא הסדרת ההפרות, אם במסגרת עסקה ואם בהפסקה / פינוי במידה ולא ניתן להסדיר את השימוש או כאשר המשתמש מחליט לוותר על השימוש הלא מוסדר.
הסדרת ההפרות ככתוב בנוהל היא אינטרס של המדינה כמדינת חוק אך גם של בעל הזכויות החקלאי אשר אינו רוצה להיות מפר ואינו רוצה להיות תחת חשש מתמיד מצעדי אכיפה.
הנוהל קובע תהליך מובנה, מועדים, פישוט של תהליכים ומנגנון תימרוץ להסדרה בהסכמה ומחמיר לעת הגשת תביעה.
נוהל זה מאפשר למי שיש לו שימושים לא מוסדרים לנצל את ההזדמנות ולפעול להסדרת ו/ או הסרתם של שימושים שאינם מוסדרים על פי חוק או על פי החוזה מול רשות מקרקעי ישראל
במסגרת התהליך לשינוי משטר הנחלות שמתרחש בימים אלה, נוכח הכניסה לעידן הנחלה המהוונת, במסגרתו אנו דורשים לבטל את האיסור על השכרת בתים בהיתר בנחלות, לבטל את חובת ההתגוררות בנחלה במקרים מיוחדים ולערוך שינויים מהותיים בגזירות לגביית דמי שימוש בנחלות והסדרה של נהלי עבודה שיאפשרו לבעלי נחלות להסדיר את המבנים בנחלות, ברשימה זו נבקש לדון בסוגיית ההתגוררות של אחים בנחלה שכידוע החלטות רמ"י אוסרות מגורים של אחים בנחלה לאחר פטירת ההורים.
המטרה שלנו היא להראות כי ההוראות שנקבעו בהחלטה מס' 1 מועצת מקרקעי ישראל משנת 1965 היודעות בכינוין "משטר הנחלות", בוטלו בהחלטות רמ"י התקפות כיום כאשר מיישמים אותן בפרקטיקה, למרות שהדבר לא מקבל ביטוי בנוסח ההחלטות.
הדרך שבחרנו לנקוט בה על מנת להביא לידיעת מקבלי ההחלטות את העובדה שהחלטות רמ"י הן אלו שיצרו את השינוי במשטר הנחלות והביאו לכך שהוא לא רלוונטי לימינו - היא באמצעות "מקרים מהחיים" שמציגים את האבסורד בצורה הטובה ביותר.
ביום 17.6.19 אושר נוהל עבודה חדש ברמ"י שמסדיר את הטיפול בחריגות בניה ושימושים חורגים, הסדרה של שימושים, הגשת הליכים משפטיים על ידי רמ"י ותשלום דמי שימוש.
הנוהל קבע שני מסלולים: "מסלול הסדרה בהסכמה" ו- "מסלול הליך משפטי" והוא מתייחס לבעלי נחלות ולאגודות.
רשימה זו באה בעקבות תופעה אליה נחשפנו בתקופה האחרונה שהולכת ומתגברת של "מכירת חלומות ודמיונות" שאין להם כל קשר לחוקים והחלטות, בנושא של הסדרת שימושים חורגים וחריגות בניה, מה שגורם לבעלי נחלות לנזקים כלכליים ניכרים.
בהמשך לעדכונים המקצועיים האחרונים בהם עסקנו בנושא הדחיפות להסדרה של שימושים חורגים וחריגות בניה בנחלות ומשקי עזר לאור הגברת האכיפה בתיקון 116 לחוק התכנון הבניה אשר נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2017, אנו מבחינים כי בשטח מתבצעת פעילות ענפה להסדרה הן על ידי בעלי נחלות ומשקי עזר והן על ידי אגודות שמסדירות את המבנים והשימושים בשטחי המשבצת בהליכי רישוי, פעילות שיש לברך עליה.
במגזר החקלאי התקבלו לאחרונה החלטות מרכזיות שמשנות את הזכויות המשפטיות של בעלי הנחלות במהלך הכניסה לעידן הנחלה המהוונת. ההחלטות החדשות עוסקות בשלושה נושאים עיקריים: שינוי בכללי ההורשה בנחלות, הגברת האכיפה בגין חריגות בניה ושימושים חורגים לפי תיקון 116 לחוק התכנון והבניה ומסלולים בהחלטה 1553 ו"התחשבנות מחדש".
בימים אלה פורסמו המלצות ועדה ("ועדת הארבעה") שמונו על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר במשותף על מנת לבחון את השימוש המיטבי בקרקעות חקלאיות שאינם בתחומי משבצות חקלאיות.
ועדת הארבעה כללה את מנכ"ל רמ"י, מנכ"ל משרד החקלאות, נציג הפרקליטות ונציג האוצר וכן הוזמנו כמשקיפים קבועים רשם האגודות ונציג התאחדות חקלאי ישראל.
מטרת הועדה על פי כתב המינוי הייתה בחינת הגדלת הפריון במגזר החקלאי, ניצול יתרונות לגודל ושימוש מיטבי של מקרקעי ישראל המיועדים לשימושים חקלאיים.
בין היתר התבקש הצוות לבחון את "רמת הסחירות של קרקע חקלאית ובחינת אפשרויות של חכירת משנה, ניוד זכויות ושותפויות עסקיות עם גורמים שונים בתחום החקלאות".
הצוות גם נדרש לדון בקרקעות זמניות/ עונתיות ומעמדם החוזי.
אנו עדים להגברת האכיפה מצד ועדות מקומיות לתכנון ובניה ומצד רשות מקרקעי ישראל בנושא של שימושים חורגים וחריגות בניה בנחלות, כאשר הפעילות של האכיפה מקבלת ביטוי במספר מישורים עליהם אעמוד ברשימה זו.
המטרה היא להביא למודעות של בעלי הנחלות את הסיכון המהותי והמיידי שקיים בהפעלת שימושים לא מוסדרים בנחלות, על מנת שבעלי הנחלות יקדימו את הרשויות ויסדירו את המבנים בנחלות.
ככל ש"עידן הנחלה המהוונת" מתקדם ולאחר שאושר בחודש יוני 2016 המתווה של שלוש יחידות בשלושה מבנים בתמ"א 35 (תיקון 1ב) ולאחר שרשות מקרקעי ישראל פתחה את השער ליישום החלטה 1464 בכל המרחבים, מתגברת האכיפה מצד הועדות המקומית והמחוזיות וכן מצד רמ"י.
